פסק-דין חלקי בתיק סע"ש 14333-11-12

1. מונחת לפנינו בקשת הנתבעת 2 ( להלן: ההסתדרות) לסילוק על הסף של התביעה שהגיש נגדה התובע בהליך זה, בדרך של מחיקתה או דחייתה.

2. הרקע לבקשה - התובע הגיש תביעה לתשלום זכויות שונות הנובעות מתקופת עבודתו ומסיומה בשירות חברת שמירה וביטחון בע"מ, היא הנתבעת 1 (להלן: חברת שמירה ובטחון). סכום התביעה הכולל הוא 164,154 ש"ח. 142,500 ש"ח נתבעים כפיצוי לא ממוני מכוח חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 בשל הליקויים שנפלו, לשיטת התובע, בתלושי השכר שמסרה לו מעסיקתו - חברת שמירה ובטחון. במסגרת כתב התביעה מלין התובע על כך שמעסיקתו לא התחשבה בתקופת הוותק המצטברת שלו במקום העבודה לצורך תשלום זכויותיו. אשר על כן, עותר הוא לצו עשה אשר יחייב את ההסתדרות " להכריז סכסוך עבודה כנגד חברת שמירה ובטחון "בכל הנוגע להפרת ההסכם הקיבוצי (בענף השמירה - ר.ב.ה) ובייחוד בכל הנוגע לחישוב הוותק במקום העבודה ולחלופין לחייבה ביחד ולחוד בכל זכויות התובע". כן עותר הוא לסעד הצהרתי ולפיו "ארגון עובדים שאינו מיידע את העובדים בדבר זכויותיהם, מתרשל באכיפת זכויותיהם, לא מבקר במקום העבודה, חייב בתשלום זכויות העובד נוכח ייצוג בלתי הוגן".

3. הבקשה - ההסתדרות מבקשת לסלק את התביעה נגדה על הסף מן הטעם שאינה מגלה עילה. לטענתה מרבית טענות התובע מכוונות כלפי חברת שמירה ובטחון ועל כן גם אם יוכחו, לא יהיה בהן כדי להצמיח לתובע את הסעדים שמנה בכתב התביעה. לשיטתה התובע לא ביסס את טענותיו לא בפן העובדתי ולא בפן המשפטי. כמו כן, צירוף ההסתדרות לתביעה נעשה שלא כדין בהתחשב בכך שלא קיימות שאלות משותפות הנוגעות לה ולחברת שמירה ובטחון שכן גם אם האחרונה הפרה את זכויות עובדיה אין בכך כדי להקים עילה נגד ההסתדרות כארגון היציג בענף. לבסוף טוענת ההסתדרות שבהתאם להלכה הפסוקה לא יינתן כלפיה צו עשה המורה לה להכריז על סכסוך עבודה שכן המדובר בעניין הנתון לשיקול דעתה.

4. בתגובה טוען התובע כי במקרה בו היה מדובר בעובדים חזקים - עובדי המכון למחקר ביולוגי -  לא היססה ההסתדרות להכריז על סכסוך עבודה בשל הפרת תיקון 24 לחוק הגנת השכר. ללמדך, כי ההסתדרות מעדיפה את עניינם של עובדים חזקים על פני עובדים מוחלשים דוגמת התובע. מוסיף וטוען התובע כי פירט בכתב התביעה בהרחבה את טענותיו כלפי ההסתדרות ואם זו הייתה מבקרת במקום העבודה הרי שהייתה נוכחת בהפרת זכויות  העובדים. לחילופין, מבקש התובע כי נקבע שבפועל לא התקיימו יחסי עבודה מאורגנים אצל הנתבעת 1.

דיון והכרעה

5. נקדים אחרית לראשית ונאמר כי לאחר שעיינו בכלל החומר שהונח בפנינו ובטענות הצדדים לבקשה הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, אף אם לא רק מהטעמים שמנתה ההסתדרות. שוכנענו כי זהו המקרה החריג לכלל המושרש ולפיו הסעד של סילוק על הסף יינתן בבתי הדין במשורה.

6. בראש יאמר כי תמימי דעים אנו עם ההסתדרות במרבית טענותיה ובפרט בטענתה כי כתב התביעה אינו מפורט באופן המגלה עילה כלפיה. ההתייחסות אל ההסתדרות מצויה בסעיפים 4 - 5 לכתב התביעה בלבד, והדברים נטענים במידה רבה בעלמא. בהקשר זה אין לנו אלא להצטרף לקביעותיו של חברינו סגן הנשיאה, השופט אייל אברהמי, בעניין תע"א (ירושלים) 1862/10 משה כהן - חברת מיקוד (30.6.2011), ולפיהם גם אם יש מקום לברר טענות ממין אלה שמעלה התובע כנגד ההסתדרות, בהנחה שהיו מפורטות כדבעי, ברור הוא שאין לעשות כן בהליך מאוחד הכולל תביעות כלפי המעסיקה, וזאת לנוכח השוני המהותי באופי העילות והטענות ובניהול ההליך הנדרש לשם כך.

7. אולם חשוב מכך, אף לו היו מתבררות טענות התובע או חלקן, כנגד ההסתדרות, כנכונות מבחינה עובדתית, הרי שלא היה בכוחן להצמיח את הסעד המבוקש - תשלום זכויותיו הסוציאליות של התובע הנובעות מיחסי עובד - מעביד בינו לבין חברת שמירה ובטחון על ידי ההסתדרות. על מצב דברים דומה עמדנו בפרשה אחרת עת קבענו דברים היפים גם לענייננו כך:

"סמכותו של בית הדין משתרעת על עילת הייצוג הבלתי הוגן של ארגון עובדים כלפי עובד בודד. אלא שעל היקפה של עילה זו ניטשה בפסיקה מחלוקת, בעיקר בין הנשיא (בדימוס) אדלר לבין סגניתו השופטת ברק אוסוסקין. לשיטתו העקבית של הנשיא (בדימוס) אדלר מן הראוי לצמצם את היקפה של עילת הייצוג הבלתי הוגן שכן הרחבתה עלולה להוביל לפגיעה ביחסי העבודה הקיבוציים. הן מן הטעם שנציגי ההסתדרות יחששו לקבל החלטות קשות או להתפשר מחשש שיהיו חשופים לתביעות בבית הדין, והן מן הטעם שהמעסיקים לא ימהרו להגיע להסכמים עם ארגון העובדים מחשש שאלה בסופו של יום לא יעמדו (ראה: ע"ע 1431/01 דב וינקלר - הסתדרות העובדים הכללית החדשה פד"ע לט 153 161 וכן עניין קודמן).

מוסיף הנשיא אדלר ומבהיר כי ההכרעה בעילה של ייצוג בלתי הוגן: "...קשורה אפוא להערכת שיקול דעתו של נציג ההסתדרות ולשאלות: האם הפשרה... הייתה סבירה בנסיבות העניין; האם בגדר שיקול דעתו באו שיקולים ענייניים והאם בסופו של יום הכרעתו הייתה לטובת כלל העובדים. עולה אפוא כי עילת הייצוג הלא הוגן נוגעת לאופן הפעלת שיקול דעתם של נציגי ההסתדרות ולשפיטת התנהגותם כמייצגי ההסתדרות וחבריה" (סעיף 8 לפסק הדין בעניין קודמן). משכך הסעד שיוענק בתובענות אלה יכול להיות רק זה של הצהרה על שיקול דעת לקוי של נציג ההסתדרות ומתן פיצוי לחבר על ידי ההסתדרות (סעי, 22 לפסק הדין בעניין קודמן).

בענייננו ולמצער חלק מהסעדים המתבקשים כנגד ההסתדרות אינם ממין אלה הנזכרים לעיל. התובע מבקש כי ההסתדרות תבוא בנעליה של רשף ותשלם במקומה את הזכויות הסוציאליות להן הוא טוען שהוא זכאי כעובד, משל הייתה היא מעסיקתו או מי שבאה בנעליה. סעד זה אינו ממין הסעדים שניתן לזכות בהם בעילה של ייצוג בלתי הוגן ועל כן ברור שגם אם יוכחו העובדות שביסוד כתב התביעה לא יצמחו לתובע זכויות על פי דין. זהו אפוא המקרה בו חלק מכתב התביעה אינו מראה עילה בת תביעה" (22939-09-10 יסמין - רשף בטחון בע"מ (7.8.2011)).           

כאמור, גם בענייננו הסעד שלו עותר התובע בדמות תשלום הזכויות הסוציאליות שבהן חבה מעסיקתו אינו ממין הסעדים שניתן לפסוק בתביעה בעילה של ייצוג לא הוגן (ובענייננו, של היעדר ייצוג).

8. נטעים עוד כי בהתאם לסעיף 7(ד) בפרק י"ג לחוקת ההסתדרות עילת תביעה של חבר ההסתדרות נגד ההסתדרות או אחד האורגנים שלה אמורה להתברר ברשות השיפוט של ההסתדרות ועל כן, ככלל, בית הדין לא יידרש לתביעות של עובד בודד נגד ההסתדרות (ע"ע (ארצי) 305/03 קודמן - הסתדרות הפקידים עובדי המנהל והשירותים (3.1.2006)).

9. בדומה אין באפשרות בית הדין להיעתר לבקשה למתן צו עשה שבמסגרתו נורה להסתדרות להכריז על סכסוך עבודה בחברת שמירה ובטחון הן מן הטעם שעניין זה מסור לשיקול דעתה הבלעדי, אשר מצידה תברר את העובדות לאשורן ותחליט מהם הצעדים שבהם ראוי לנקוט במקרה הקונקרטי, והן מן הטעם שכבר נקבע כי "ככלל אין זה רצוי ואין מקום לכך שהסכסוך הקיבוצי יישא אופי אינדיווידואלי" (דב"ע (ארצי) נז/4-22 ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות - עיריית נצרת עלית פדע לב 513 (1997)). התובע בעניינו לא הוכיח, אף לא בראשית ראיה, כי עניינו משותף לעובדים נוספים של חברת שמירה ובטחון.

כללו של דבר, מכל אחד מהטעמים שלעיל, לא כל שכן בהצטברם יחד, יש כדי להוביל למסקנה כי דין התביעה כנגד ההסתדרות להימחק על הסף וכך אנו מורים.

10. טרם חתימה מוצאים אנו להתייחס לבקשתו החלופית של התובע ולפיה באם תתקבל בקשת ההסתדרות נקבע כי לא התקיימו בנתבעת 1 יחסי עבודה מאורגנים. התובע לא נימק בקשתו וכבר מטעם זה קשה ליתן לה את תשומת הלב הראויה. מכל מקום, המדובר בטענה חדשה שלא בא זכרה בכתב התביעה ובוודאי שאינה יכולה להתברר בהליך מקדמי ומבלי שנפרשה בפני בית הדין יריעה עובדתית כלשהי, ומשכך דינה דחייה.

10. סוף דבר - על יסוד כל האמור הבקשה מתקבלת והתביעה כנגד ההסתדרות נמחקת בזה על הסף. בנסיבות אלה אין לנו עוד צורך להידרש לבקשתו של התובע לגילוי ועיון במסמכי ההסתדרות ואף בקשה זו נמחקת.

לא בלי היסוס איננו עושים צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ב אלול תשע"ג, ( 18 אוגוסט 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.